<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך י"א</h1>
<h2>דף יד:</h2>
הי' משמש עם הטהורה וא"ל נטמאתי נועץ ציפרני רגליו בקרקע ושוהא ואינו מזדעזע עד שימות האבר ואח"כ נשמט ממנה ואם פירש בקושיו חייב כרת שיציאתו הנאה לו כביאתו.
<h2>דף יח:</h2>
והמקדש עצמו בשעת תשמיש זוכה לבנים בעלי הוראה ומנהג הצדיק להלחם בתאותו לכונן דעתו לדעת קונו והכוונות אשר במעשה האדם עם אשתו הם ד' הא' לשם פו"ר והיא הנכונה שבכולן, הב' לתיקון הולד כמו שאמרו [נדה ל"א ע"א] ג' חדשים ראשונים תשמיש קשה לולד ולאשה אמצעיים יפה לולד וקשה לאשה אחרונים יפה לולד ולאשה, הג' היא שיכיר שאשתו משתוקקת אליו, הד' שמתכוין להסיר תאותו ולגדור עצמו מן העבירה אלו ד' כוונות כתבם ראב"ד והר"מ כת' אחרת והיא כונת לבריאות גופו.
